מה הזמן מסמן לי..? איתור מועד כתיבה
מה הזמן מסמן לי..
לעיתים קרובות מגיעים אלי מקרים בהם אני נדרשת לסייע באיתור מועד יצירת מסמך כזה או אחר. זו יכולה להיות צוואה ש"צצה" פתאום ויש החושדים כי היא נוצרה לאחרונה ולא לפני הרבה שנים כמו שמעיד התאריך, זה יכול להיות הסכם כזה או אחר, פירוט תשלומים וחובות, ועוד.
לגרפולוג המשפטי ישנם כלים חשובים, "כלי הנשק הסודיים", כך אני מכנה אותם, בעזרתם ניתן לאשר או לשלול היווצרות של מסמך במועד מסוים. הנה כמה חשובים מהם:
השתנות הכתב עם השנים:
כולנו משתנים ומתעצבים עם הזמן, מושפעים מקורות חיינו ומגישתנו אל החיים. יחד עם האישיות גם הכתב כמובן משתנה. מתקשים להאמין? – קחו כתב יד שלכם מלפני 20 שנה וראו בעצמכם עד כמה הוא השתנה. לכן כל מיני תוספות בכתב יד שנוצרו לאחרונה על מסמכים ישנים, ניתנות בקלות יחסית לאיתור בעזרת השוואת כתבים. לא מזמן כתבתי חוות דעת על דוח טיפול שהוציא רופא גניקולוג לאחר שנתבע כי לפני 25 שנה לא התריע על פגמים שהתגלו בסריקת אולטרסאונד בהריון. השוואה של הדוח, אשר לטענתו נכתב אחרי הבדיקה ומשקף את העובדה שכן המליץ לזוג לבצע הפסקת הריון, לכתב ידו בהווה ובעבר אישרה חד משמעית כי הדוח הזה נוצר למעשה לאחרונה ולא במועד ההיריון והסריקה.
שינויים בנייר המשפיעים על הכתב:
אם למשל הנייר עליו נוצר המסמך קופל, כפי שקורה לעיתים קרובות, ואחרי זמן מסוים נכתבו והוספו על המסמך מילים חדשות, הרי שהדברים הכתובים יושפעו בהכרח מסימני הקיפול שנעשו בדף. כאשר מנסים ליצור למשל קו ישר או עיגול על נייר שקופל ונפתח שוב, הרי שאי אפשר יהיה לייצר את הקו ברצף הרגיל, ובהגדלה איכותית תאובחן "קפיצה" קטנה של העט בכל פעם שעוברים על סימן הקיפול. כך אפשר להסיק כי התוספת נוצרה לאחר קיפול המסמך. אדם שהלווה כסף רב לשותפו החתים אותו על פתק שהיה מקופל קודם בארנקו. השפעת הקיפול על רצף הכתיבה הסגיר את סדר הדברים ואפשר למלווה לקבל את כספו חזרה בעזרת חוות הדעת בבית המשפט.
שינויים החלים בדיו על הנייר עם הזמן:
עט כדורי, מהסוג הנפוץ, מייצר דיו שיש בו מעין ברק שמנוני. הברק השמנוני הזה נראה בבירור בהגדלה איכותית. אבל הדיו הזה, כאשר הוא נחשף לאוויר ברגע שצויר על הנייר, עובר עם הזמן שינויים. אחרי שנה כבר נעלמה החיוניות העיקרית, ניתן למצוא פחות ברק שמנוני שיצר הדיו כשרק נכתב המסמך, ואט אט קיימת דהייה של הצבע. הספרות המקצועית מציינת שלאחר חמש שנים לכל המאוחר לא נמצא שאריות דיו בוהק על הנייר. לכן אפשר להסיק, אם כן רואים את הברק השמנוני הזה, כי המילים נכתבו בתקופה האחרונה. עובדה זו סייעה בידי לאתר כי שינויים ותוספות על מסמך הסדר תשלומים מלפני 11 שנה, בוצעו למעשה ממש לאחרונה. המילה – "שולם" לא נכתבה בזמן שנטען כי נכתבה – לפני 11 שנה, אלא לא מזמן.
אילוצי מקום פנוי שנותר על המסמך:
כאשר נוצר מסמך, ברוב המקרים הכתוב בו ממלא את רוב העמוד. גם אם המלל הוא מועט, בדרך כלל הוא נפרש וממוקם באיזון הרמוני בין החללים הריקים השונים בעמוד. כאשר לאחר החתימה על המסמך אחד הצדדים מוסיף שורה או פיסקה לפני החתימות, הרי שהוא יאלץ להתחשב בחלל המועט הפנוי וכך התוספת תהיה דחוסה וצפופה יותר משאר המלל. תכונה זו אפשרה לי לאתר תוספת בהסכם ממון שהוספה לאחר החתימה. כך ברגע האחרון לא עברה דירת המגורים של האישה לידי המאהבת לאחר מות הבעל. והמבין יבין.
אלה הם רק כמה מהכלים בהם אפשר להשתמש כדי למקם מסמך על רצף הזמן. ו.. כן, זה נכון – הזמן מסמן לי שאריות של החיים..
אם תרצו לראות וגם לשמוע ראיון על עניין זיהוי מועד הכתיבה, אתם מוזמנים להיכנס לכאן: